Daf 100b
וְאִיבָּעֵית אֵימָא, הָא וְהָא בִּימוֹת הַחַמָּה, וְלָא קַשְׁיָא: הָא — דְּסָיֵים מְסָאנֵיהּ, הָא — דְּלָא סָיֵים מְסָאנֵיהּ.
Rachi (non traduit)
לא סיים מסאני. אסור שעשבים נדבקין בקשרי אצבעותיו ונתלשין:
סיים מסאני. שרי:
וְאִילּוּ גַּבֵּי לֵאָה כְּתִיב: ''וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא כִּי שָׂכוֹר שְׂכַרְתִּיךָ'', וּכְתִיב: ''וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם''.
Rachi (non traduit)
יששכר. לאה תבעה את יעקב לדבר מצוה ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך וגו':
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל אִשָּׁה שֶׁתּוֹבַעַת בַּעְלָהּ לִדְבַר מִצְוָה הוֹוִין לָהּ בָּנִים שֶׁאֲפִילּוּ בְּדוֹרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לֹא הָיוּ כְּמוֹתָן. דְּאִילּוּ בְּדוֹרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כְּתִיב: ''הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים וִידוּעִים לְשִׁבְטֵיכֶם'', וּכְתִיב: ''וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידוּעִים'', וְאִילּוּ נְבוֹנִים לָא אַשְׁכַּח.
Rachi (non traduit)
נבונים. מבינים דבר מתוך דבר:
לדבר מצוה. תשמיש:
אִינִי?! וְהָאָמַר רָבָא: הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כָּל בָּנָיו זְכָרִים יִבְעוֹל וְיִשְׁנֶה! לָא קַשְׁיָא: כָּאן — לְדַעַת, כָּאן — שֶׁלֹּא לְדַעַת.
Rachi (non traduit)
לדעת. האשה:
יבעול וישנה. שמחמת ביאה ראשונה נתאוה האשה והולבשה תאוה וכשבא ביאה שניה היא מזרעת תחילה והיכא דהיא מזרעת תחילה יולדת זכר:
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ''גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב'' — זֶה הַכּוֹפֶה אִשְׁתּוֹ לִדְבַר מִצְוָה. ''וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא'' — זֶה הַבּוֹעֵל וְשׁוֹנֶה.
Rachi (non traduit)
הבועל ושונה. שמטריחה:
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל הַכּוֹפֶה אִשְׁתּוֹ לִדְבַר מִצְוָה הָוְיָין לוֹ בָּנִים שֶׁאֵינָן מְהוּגָּנִין. אָמַר רַב אִיקָא בַּר חִינָּנָא, מַאי קְרָאָה: ''גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב''.
Rachi (non traduit)
גם בלא דעת. רישא דהאי קרא אץ ברגלים הוא:
נפש לא טוב. לא טובים הבנים הנעשים בלא דעת האשה שהיה בעלה אץ ברגלים:
וְאָמַר רָמֵי בַּר חָמָא אָמַר רַב אַסִּי: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיָּכוֹף אִשְׁתּוֹ לִדְבַר מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא''.
Rachi (non traduit)
ברגלים. לשון תשמיש דכתיב (שופטים ה':
כ''ז) בין רגליה כרע נפל שכב:
לדבר מצוה. תשמיש:
וְהָאִידָּנָא דְּקַיְימָא לַן כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, כּוּלְּהוּ שְׁרֵי.
Rachi (non traduit)
כר''ש. דאמר דבר שאין מתכוין מותר:
Tossefoth (non traduit)
והאידנא דקי''ל כר''ש כולהו שרי. פי' ר''ח דהאי היתר לא קאי אלא אעשבים דשרי בכל ענין אבל באילן אין להוכיח שם שום היתר אפילו יבש דשייך למיגזר טפי משום דמנכרא מילתא:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא, הָא וְהָא דְּאִית לֵיהּ עוּקְצֵי: הָא — דְּאִית לֵיהּ שְׁרָכָא, הָא — דְּלֵית לֵיהּ שְׁרָכָא.
Rachi (non traduit)
שרכא. פתילה ארוכה שהעשב ארוך אסור:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא דְּסָיֵים מְסָאנֵיהּ, וְלָא קַשְׁיָא: הָא — דְּאִית לֵיהּ עוּקְצֵי, הָא — דְּלֵית לֵיהּ עוּקְצֵי.
Rachi (non traduit)
עוקצא. אשפי''א כפול מתחתיו והעשבים נדבקים שם ותולשן:
אִינִי?! וְהָאָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: עֶשֶׂר קְלָלוֹת נִתְקַלְּלָה חַוָּה, דִּכְתִיב:
וְאִי בָּעֵית אֵימָא, הָא וְהָא בְּלַחִים, וְלָא קַשְׁיָא: כָּאן — בִּימוֹת הַחַמָּה, כָּאן — בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים.
Rachi (non traduit)
בימות החמה. זרע יש בגבעולין ומשירן:
תָּנֵי חֲדָא: מוּתָּר לֵילֵךְ עַל גַּבֵּי עֲשָׂבִים בְּשַׁבָּת, וְתַנְיָא אִידַּךְ: אָסוּר. לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּלַחִים, הָא — בִּיבֵשִׁים.
Rachi (non traduit)
לחים. אסור דהוי תולש יבשין כתלושין דמי:
Tossefoth (non traduit)
לא קשיא הא בלחים הא ביבשים. וא''ת והא לעיל אסרינן ביבש דפריך והא נתרי קינסי כו' וי''ל דבאילן שהוא גבוה שייך למגזר טפי משום דמינכר ביה ניתרי קינסי:
אָמַר רָמֵי בַּר אַבָּא אָמַר רַב אַסִּי: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיְּהַלֵּךְ עַל גַּבֵּי עֲשָׂבִים בְּשַׁבָּת, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא''.
Rachi (non traduit)
ואץ ברגלים חוטא. אלמא הלוך נמי חטא קרי ליה והכא איכא חטא שתולש עשבים:
אִינִי?! וְהָא רַב אִיקְּלַע לְאַפְסַטְיָא, וַאֲסַר בְּגִדּוּדָא! רַב בִּקְעָה מָצָא, וְגָדַר בָּהּ גָּדֵר.
Rachi (non traduit)
בקעה מצא. כלומר אינן בני תורה שידעו להזהר כבקעה זו שאין לה שומר והכל פרוץ:
בגדודא. יחור שנשרו ענפיו כולם:
בִּימוֹת הַחַמָּה, הָא נָתְרִי פֵּירֵי! בִּדְלִיכָּא פֵּירֵי. וְהָא קָא נָתְרִי קִינְסֵי! בְּגִדּוּדָא.
Rachi (non traduit)
קא נתרי פירי. שנשארו בו משנה שעברה ואתי למשרי ביה תלישה דלח נהי דעליה דיבש אטו עליה דלח לא גזרי' דהיא גופא גזירה מיהו תלישה אטו תלישה נגזר:
גִּזְעוֹ מַחְלִיף יָבֵשׁ קָרֵית לֵיהּ! אֶלָּא לָא קַשְׁיָא: כָּאן — בִּימוֹת הַחַמָּה, כָּאן — בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים.
Rachi (non traduit)
בימות החמה. יבש מותר דליכא אפי' משום מראית העין שהרי ניכר לכל שהוא יבש שאינו מוציא עלין והא דקתני אסור בימות הגשמים שאין ניכר בין לח בין יבש ואיכא משום מראית העין:
אָמַר רַב יְהוּדָה, לָא קַשְׁיָא: כָּאן — בְּשֶׁגִּזְעוֹ מַחְלִיף, כָּאן — בְּשֶׁאֵין גִּזְעוֹ מַחְלִיף.
תָּנֵי חֲדָא: אֶחָד אִילָן לַח וְאֶחָד אִילָן יָבֵשׁ, וְתַנְיָא אִידַּךְ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּלַח, אֲבָל בְּיָבֵשׁ — מוּתָּר.
Rachi (non traduit)
יבש. שאין בו לחלוח ולאו מחובר הוא:
דְּלָא קָא עָבֵיד אִיסּוּרָא, אֲבָל הָכָא דְּקָא עָבֵיד אִיסּוּרָא, הָכִי נָמֵי דְּיֵרֵד.
Rachi (non traduit)
דלא קא עביד איסורא. כשהוא יושב ואינו נותן הלאו דבל תגרע והעשה דונתן על קרנות נעקרין מאליהן אבל זה ישיבתו תשמיש הוא שהוא משתמש באילן:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אִילְמָלֵא לֹא נִיתְּנָה תּוֹרָה, הָיִינוּ לְמֵידִין צְנִיעוּת מֵחָתוּל, וְגָזֵל מִנְּמָלָה, וַעֲרָיוֹת מִיּוֹנָה. דֶּרֶךְ אֶרֶץ מִתַּרְנְגוֹל — שֶׁמְּפַיֵּיס וְאַחַר כָּךְ בּוֹעֵל.
Rachi (non traduit)
ועריות מיונה. שאינו נזקק אלא לבת זוגו:
וגזל מנמלה. דכתיב (משלי ו':
ח') (אגרה) בקיץ לחמה ואין אחת גוזלת מאכל חברתה:
צניעות מחתול. שאינו מטיל רעי בפני אדם ומכסה צואתו:
וּמַאי מְפַיֵּיס לַהּ? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, הָכִי קָאָמַר לַהּ: זָבֵינְנָא לִיךְ זִיגָא דְּמָטוּ לִיךְ עַד כַּרְעָיךְ, לְבָתַר הָכִי אָמַר לַהּ: לִישְׁמַטְתֵּיהּ לְכַרְבַּלְתֵּיהּ דְּהָהוּא תַּרְנְגוֹלָא אִי אִית לֵיהּ וְלָא זָבֵינְנָא לִיךְ.
Rachi (non traduit)
אי אית ליה. במה ליקח:
לבתר הכי. לאחר בעילה שמנענע וכופף ראשו לה לארץ:
זיגא. מלבוש שקורין קוט''ה:
דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא, מַאי דִּכְתִיב: ''מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵנוּ''. ''מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת'' — זוֹ פְּרֵידָה, שֶׁכּוֹרַעַת וּמַשְׁתֶּנֶת מַיִם. ''וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵנוּ'' — זֶה תַּרְנְגוֹל, שֶׁמְּפַיֵּיס וְאַחַר כָּךְ בּוֹעֵל.
Rachi (non traduit)
שמפייס. הולך ופושט כנפיו והוא פיוס כדאמר לקמן שאומר לה לקנות מלבוש. שמגיע לארץ:

מבהמות ארץ. שנתן בהם חכמה להורות לנו:
מלפנו. מלמדנו:
וְאִידַּךְ? הָנֵי שֶׁבַח הוּא לָהּ.
Rachi (non traduit)
שבח הוא לה. יושבת ומשתנת בצניעות ואינה חסרה כלום בדבר ונעשית כר לבעלה אין לה טורח כל כך טורחו מרובה משלה:
בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: מְגַדֶּלֶת שֵׂעָר כְּלִילִית, וְיוֹשֶׁבֶת וּמַשְׁתֶּנֶת מַיִם כִּבְהֵמָה, וְנַעֲשֵׂית כַּר לְבַעְלָהּ.
Rachi (non traduit)
כר לבעלה. שהוא למעלה בשעת תשמיש:
כבהמה. שכורעת כשהיא משתנת ודרך פרידה לעשות כן:
כלילית. שד:
מַאי מְנוּדָּה מִכָּל אָדָם? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דַּאֲסִיר לַהּ יִיחוּד, אִיהוּ נָמֵי אֲסִיר לֵיהּ יִיחוּד. אֶלָּא דַּאֲסִירָא לְבֵי תְרֵי.
הָנֵי שֶׁבַע הָוְויָן! כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: עֲטוּפָה כְּאָבֵל, וּמְנוּדָּה מִכָּל אָדָם, וַחֲבוּשָׁה בְּבֵית הָאֲסוּרִין.
Rachi (non traduit)
וחבושה בבית האסורים. כל כבודה בת מלך פנימה:
מנודה לכל אדם. לקמיה מפרש שאסורה לכל אדם חוץ מבעלה והאיש נושא נשים הרבה:
עטופה כאבל. בושה לצאת בראשה פרוע:
כִּי קָאָמְרִינַן, דְּמַרְצְיָא אַרְצוֹיֵי קַמֵּיהּ.
''וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ'', מְלַמֵּד שֶׁהָאִשָּׁה מִשְׁתּוֹקֶקֶת עַל בַּעְלָהּ בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ. ''וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ'', מְלַמֵּד שֶׁהָאִשָּׁה תּוֹבַעַת בַּלֵּב וְהָאִישׁ תּוֹבֵעַ בַּפֶּה. זוֹ הִיא מִדָּה טוֹבָה בַּנָּשִׁים.
Rachi (non traduit)
משתוקקת. מתאוה לתשמיש:
דמרצייא ארצויי קמיה. מראה לפניו עניני חיבה:
והוא ימשל בך. שהוא מושל לומר בפה תאות לבו והאשה בלב ובושה להוציא בפה:
''אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה'', אֵלּוּ שְׁנֵי טִפֵּי דָמִים — אַחַת דַּם נִדָּה, וְאַחַת דַּם בְּתוּלִים. ''עִצְּבוֹנֵךְ'', זֶה צַעַר גִּידּוּל בָּנִים. ''וְהֵרוֹנֵךְ'', זֶה צַעַר הָעִיבּוּר. ''בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָּנִים'', כְּמַשְׁמָעוֹ.
Rachi (non traduit)
כמשמעו. צער הלידה:
צער עבור. עוברות חולות הן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source